נ

(הופנה מהדף ן)

תוכן עניינים

נו"ן היא האות הארבע־עשרה באלפבית העברי. כאשר היא מופיעה בסוף מילה צורתה "ן".
בגימטריה ערכה 50 וערכה כאות סופית (ן) 700.
אחת מחמש האותיות הלשוניות: ד ט ל נ ת.
אחת מחמש אותיות מנצפך.

האות נ בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת כאן בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק־ריהל, אריאל, דוד, רש"י, סת"ם, כתב יד, וחיים.

בקוד ASCII מיוצגת האות נ' בערך F0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E0.
בקוד ASCII מיוצגת האות ן' בערך EF, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DF.

בקוד מורס מיוצגת האות נ' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .- (קו נקודה).

הוא ייצוגה של האות נ' בכתב ברייל (אין בכתב ברייל יצוג נפרד לאות ן).

באלפבית צלילי מיוצגת האות נ' באמצעות המלה "נשר".

בספרות העברית של ימי הביניים משמש הקיצור ן' לציון בן או אבן, כגון שלמה ן' גבירול.
בסלנג העברי "נון" הוא כישלון (קיצור לנכשל), ובסלנג הצבאי נון־נון הוא כלי רכב להובלת חיילים.

אותיות האלפבית העברי לפי סדרן

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
אותיות סופיות:
ך | ם | ן | ף | ץ