מתלע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מְתֻלָּע א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתולע
הגייה* metula
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ת־ל־ע
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְתֻלָּעִים; נ׳ מְתֻלַּעַת, נ"ר מְתֻלָּעוֹת
  1. ספרותי אדום, בצבע שָׁנִי.
    • ”וְהוּא בִגְדוּד מְתֻלָּע גַּם מְאָדָּם / מְחֻבָּר מִמְּחִיצוֹת שֶׁבְּקִרְבּוֹ“ (פירות, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
    • "ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום, גבוריו אדומים מגן גבוריהו מאדם, לבושיו אדומים אנשי חיל מתולעים, יפרע ממנו אדום" (ילקוט שמעוני, פרשת תולדות, רמז קי"א)

גיזרון[עריכה]

  1. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד: ”מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ“ (נחום ב, פסוק ד). היא נוצרה מהמילה תּוֹלָע, שפירושה שָׁנִי.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • אבן עזרא: "מתלעים - שלובשים תולעת שני."
  • מצודת דוד: "מתולעים - יהיו מלובשים בגדי תולעת שני שהיא צבע אדומה."
  • מצודת ציון: "מתלעים - ל' תולעת שני והיא צבע אדומה."
  • רד"ק: "אנשי חיל מתולעים שפי' לבושים בגדים צבועים בתולעת שני."
  • רש"י: "מתולעים - לבושי זהורית."
  • רמב"ם (הל' פרה אדומה ועוד) מסביר שהשני נעשה מפרי אדום שבמרקמו היו נקודות קטנות כמו יתושים ולכן נקרא הצבע תולע.

מובאות נוספות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • יש המפרשים צבע זה כקרוב יותר לארגמן מאשר לאדום.

ראו גם[עריכה]

מְתֻלָּע ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתולע
הגייה* metula
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ת־ל־ע
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְתֻלָּעִים; נ׳ מְתֻלַּעַת, נ"ר מְתֻלָּעוֹת
  1. ספרותי מלא בתולעים.
    • ומגדלין התולעים באילנות ועצים מתולעים פסולים למערכה" (תוספות מסכת תענית, דף ל"א, עמוד א')
    • מתולעים והמנוקבים יעלו למעלה, ואחר כך יתנם בקדירה מים רותחים, שאם נשאר בו תולעת ימות מיד" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ד, סעיף ח')
    • "לפי שאין כשרים על המזבח אלא עצים יבשים שאינם מתוּלעים" (ספר התודעה, נחמו עמי, "יום שפסקו בו לכרות עצים למערכה")

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: wormy‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תולעים