מתים

מְתִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתים
הגייה*	metim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבים
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' מְתֵי־

1. אנשים, גברים.

   • "וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד." (דברים ב לד)
   • "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב." (דברים כו ה)

גיזרון

• במקרא רק בצורת הרבים, להוציא בשמות מתושאל ומתושלח. צורת היחיד כנראה מְתוּ או מֻתוּ כמו האכדית mutu - איש, גבר, לוחם.

צירופים

• מתי מספר
• מתי מעט

מידע נוסף

חכמי הדקדוק בימי הביניים נתנו סימן לתועלת הזיכרון על מנת להבדיל בין מְתים במשמעות זאת לבין מֵתים (רבים של 'מת'):

• "מתים שמתו שוכבים (מנוקדים בצירה), לעומת זאת מתים חיים - זקופים (מנוקדים בשווא)"

נראה שישעיהו הנביא יצר משחק מילים על ידי שימוש בשני המשמעויות גם יחד.

• מתיך(נקוד בשווא) יהפכו למֵתים: מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. (ישעיהו, ג, כה)

תרגום

• אנגלית: men‏‏‏‏