משקוף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַשְׁקוֹף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משקוף
הגייה* mashkof
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ף
דרך תצורה משקל מַקְטוֹל
נטיות ר׳ מַשְׁקוֹפְים
  1. לשון המקרא קורת העץ העליונה במסגרת הדלת, הנשענת על שתי המזוזות.
    • ”וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף...“ (שמות יב, פסוק ז).
  2. עברית חדשה [עממי] כל מסגרת הדלת כולל קורות העץ הצדדיות.
    • נשענתי בתשישות על המשקוף.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי,הגיזרון שנוי במחלוקת. מאוחר יותר בלשון חכמים החלה לשמש תיבת: 'שְׁקוֹף' כתחליף לתיבה המקראית 'משקוף': ”עֵצִים, כְּדֵי לִתֵּן תַּחַת הַשְּׁקוֹף; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סַנְדָּל לַאֲחוֹרֵי הַשְּׁקוֹף.“ (משנה, מסכת נגעיםפרק יב, משנה ד)
    • לפי גזניוס ואחרים,[1] משורש שׁ-ק-ף, לשון השקיף, שמשמעו הבסיסי 'התכופף מעל' ובאופן כללי 'ניצב מעל', כמו בשורש המקביל בערבית ‫سَقْف‬ (סַקְף) 'גג, תקרה' בארמית שְׁקִיפָא 'צוק, סלע גבוה המתרומם מעל'.[2] משם משקוף 'מה שניצב מעל הדלת'. ממשמע מקורי זה של השורש התפתח הפועל השקיף 'התייצב מעל, התבונן מלמעלה'.
    • לפי רש"י: "המשקוף" - הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו ... ולשון שקיפה - חבטה. מקור השורש ש־ק־ף (ב) מארמית לשון חבטה והכאה לדוגמה: ”חבורה“ (שמות כא, פסוק כה) תרגום משקופי ספק את כפיו ”ויספוק את כפיו“ (במדבר כד, פסוק י) תרגום: ושקפנון לידוהי.

תרגום[עריכה]

   קורה עליונה
  • אנגלית: lintel‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]