משך

מֶשֶׁךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משך
הגייה*	meshkh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ש־ך
דרך תצורה
נטיות

1. כמות זמן מסוימת, מרווח זמן מסוים; הזמן העובר מתחילתו ועד סופו של מאורע כלשהו.

צירופים

• משך זרע

תרגום

• אנגלית: duration‏‏‏‏

מָשַׁךְ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	משך
שורש וגזרה	מ־ש־ך
בניין	פעל קל

1. הסיט לעבר כיוון עצמו.

   • "מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר." (שופטים ה׳ – פסוק י״ד)
   • "וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן [...]" (מלכים א׳ כ״ב – פסוק ל״ד)
   • "וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין." (איוב כ״ד – פסוק כ״ב)

גיזרון

• השוו לארמית: מְשַׁך, מַשְׁכָּא; לגעז: መሰከ፡; לערבית: مَسَكَ (לאחוז); לאכדית: mašku.‏^[1]

תרגום

• אנגלית: pulled‏, drew, ‏‏dragged‏‏

סימוכין

1. ↑  "משך", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 628.