משך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מֶשֶׁךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משך
הגייה* meshkh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ש־ך
דרך תצורה
נטיות
  1. כמות זמן מסוימת, מרווח זמן מסוים; הזמן העובר מתחילתו ועד סופו של מאורע כלשהו.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]


מָשַׁךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא משך
שורש וגזרה מ־ש־ך
בניין פעל קל
  1. הסיט לעבר כיוון עצמו.
    • "מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר." (שופטים ה׳פסוק י״ד)
    • "וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן [...]" (מלכים א׳ כ״בפסוק ל״ד)
    • "וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין." (איוב כ״דפסוק כ״ב)

גיזרון[עריכה]

  • השוו לארמית: מְשַׁך, מַשְׁכָּא; לגעז: መሰከ፡; לערבית: مَسَكَ (לאחוז); לאכדית: mašku.‏[1]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. [1] "משך", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 628.