ישראל חיים טביוב מציין מילה זו כאחת "מהמלים החדשות שבמשנה, שלפי דעתי עבריות הן (מאוצר שפתנו העתיקה)". הוא הקביל לשורש הערבי رتف (ר־ת־ף)[1] בהוראת 'סידור ואצירה'. הוא השווה זאת לשורש ר־צ־ף - סידור אבנים ע"ג משטח.[2]
המילה מצויה גם בארמית באותה משמעות, השווה: "מַרְתְּפַיָא דְחַמְרָא" (תרגום דה"א כז,כז).