מרכז

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לערך זה את ההומוגרפים: מִרְכֵּז, מְרַכֵּז, מְרֻכָּז.

מֶרְכָּז[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרכז
הגייה* merkaz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ז, מ־ר־כ־ז (גזור שם)
דרך תצורה משקל מִקְטָּל
נטיות ר' מֶרְכָּזִים, מֶרְכַּז־, מֶרְכְּזֵי־
מפת גוש דן (מרכז ישראל לחצו להגדלה)
  1. האזור בגוף כלשהו שמרחקיו מכל קצות־הגוף שווים, בקרוב.
    • "מרכז" הוא, כידוע, מושׂג יחוסי. כשם שלא יצויר "אב" בלי בנים, כך לא יצויר "מרכז" בלי "היקף" "מילים ומושגים", אחד העם
    • הגלגל מסתובב סביב הציר הנעוץ במרכזו
  2. בהשאלה: מקום חשוב, לב העניין
    • מרכז צריך עתה לישראל, כמרכז אשר היה לו תמיד בגלותו – אשר כחו תהיה התורה. כי רק התורה כחנו באמת, ורק בירושלם נוכל להקים עתה מרכז לדתנו "מרכז צריך עתה לישראל", אליעזר בן יהודה
    • אני גר במרכז הארץ.
    • דרישות העובדים עמדו במרכזו של הדיון שערכה הנהלת המפעל.
  3. במתמטיקה: אסף האברים בחבורה המתחלפים עם כל יתר האברים בה.

גיזרון[עריכה]

  • מערבית مَرْكَز (מרכז) במשמעות "מרכז, עמדה". שמושים ראשונים של המלה היו כנראה בספרות המתמטיקה של ימי הבינים. למשל: בפתיחת ספר המשיחה והתשבורת נכתב: ושטח העגול הוא המקיף אותו קו אחד ובאמצעיתו נקודה שכל הקוים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שוים זה אל זה, והנקודה הזאת נקראת ציר העגול ונקרא בלשון הערבי מרכז" "ספר המשיחה והתשבורת", אברהם בר חייא
  • השורש ר־כ־ז אינו מופיע במקרא, ונשאל מן הלשון הערבית.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש רכז

השורש ר־כ־ז הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ר־כ־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל רִכֵּז מְרַכֵּז יְרַכֵּז רַכֵּז לְרַכֵּז
פֻּעַל רֻכַּז מְרֻכָּז יְרֻכַּז -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרַכֵּז מִתְרַכֵּז יִתְרַכֵּז הִתְרַכֵּז לְהִתְרַכֵּז