מצרים

תוכן עניינים

דגל מצרים

הספינקס הוא אחד מסמלי מצרים העתיקה

הפירמידות בגיזה

המילה משותפת לשפות רבות: Mṣrm (אוגריתית), מצרם (פיניקית), מצרין (ארמית מצרית), Meṣrēm (סורית), Miṣir (אשורית), Miṣir (אכדית), Miṣrî (אכדית, במכתבי אל־עמרנה), مِصْرُ (מִצְרֻ, ערבית), Miṣru (מעיינית), Mudrāya (פרסית עתיקה). נראה שמקורה במילה שמית קדומה מִצְר שפירושה גבול, אֵזור.
צורת הזוגי משותפת גם לשפות אחרות (ראו ארבע השפות הראשונות שהובאו לעיל). אין זה ברור ממה נובעת צורת הזוגי הזו והוצעו לה כמה הסברים. יש הסבורים כי היא משקפת את חלוקת מצרים העתיקה למצרים התחתונה ולמצרים העליונה, בדומה למשמעות צורת הזוגי בשם נַהֲרַיִם (ארץ הנהרות). מנגד יש הטוענים כי אין לצורת הזוגי של מִצְרַיִם כל משמעות, בדומה למילים מַיִם ושָׁמַיִם או בדומה לשמות מקומות אחרים כגון יְרוּשָׁלַיִם.

"ועדיין פרעה מלך מצרים חי, ועומד על פתח גיהינום ומודיע לכל הבאים שמה גבורותיו של הקדוש־ברוך־הוא" ("ממצרים ומים סוף", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
"לפנים – חרות על המצבה – היה בארץ מצרים (היא הארץ המהוללה בפאר־עמודיה, בחרטומיה ובאשפיה ובהשׂכלתה הקדמוניה) מלך תם וישר, מלך חסד כטיטוס בזמנו" ("יורשי פרעה", יצחק לייבוש פרץ)
"בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור נוטל שני חלקים" (משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ח', משנה ג')
"אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ט, עמוד א')
"אמר רבי לוי כשם שניתן כח בקולו של משה כך ניתן כח בקולו של פרעה והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום" (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ה')
"הה"ד חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם, בתשמיש אדוניהם" (בראשית רבה, פרשה פ"ח, סימן ב')

בכמה מקומות במקרא משמשת המילה מִצְרַיִם גם כשמו של העם המצרי: "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם" (שמות יד, כג). תופעה זו של מילה אחת לתיאור הארץ והעם השוכן בה נפוצה מאוד במקרא.

ערך בוויקיפדיה: מצרים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצרים