יש הגוזרים משורש ל־י־ץ (כמו מליץ) ובמשקל מַקְטֵלָה. אחרים גזרו משורש מ־ל־ץ (ובמשקל קְטִילָה), ע"פ הקבלה לערבית: مَلِصَ (מַלִצַ) - חָלָק, ועפ"ז 'מליצה' - דברי חלקות.
על כן הקוטביות במושג 'דברי מליצה' – 'מליצה' בלשון המלצה קרי דיבור חיובי המקדם את עניינו של הזולת – מול המושג ליצנות המתקבל מהשורש ל.י.ץ – הם דברי שטות ותופל, בדיחה ו"הורדה" (מכבוד האחר).