מלחמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מִלְחָמָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלחמה
הגייה* milkhama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־ח־ם א
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות ר' מִלְחָמוֹת; מִלְחֶמֶת־, ר' מִלְחֲמוֹת־
ציור קיר המתאר את המצור של רעמסס השני על תבור
"כלי המלחמה של הצלבנים", ציורו של גוסטב דורה
"ההגנה על הטירה", ציור גרמני מהמאה התשע־עשרה
  1. מאבק אלים ממושך בין גופים מזוינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, כדי להכניע את האויב או להשמיד אותו, להשיג שליטה בטריטוריה מסוימת, או לגרום לאויב לקבל את דרישות המנצח.
    • מדינת ישראל ידעה מלחמות רבות מיום הקמתה, כחלק מהסכסוך הציוני־ערבי שהחל עוד לפני הקמת המדינה.
    • "וְאַחַר כֵּן רָדַף אַחֲרֵיהֶם פּרְעֹה וְלֹא נִצְטָרְכוּ אֶל כְּלֵי מִלְחָמָה וְלֹא הָיוּ מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, וּבָקַע אֶת הַיַּם וְעָבְרוּ בְתוֹכוֹ וְטָבַע בּוֹ פַרְעֹה וְחֵילוֹ וְהִשְׁלִיכָם הַיָּם מֵתִים לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" ("ספר הכוזרי", ר' יהודה הלוי)
    • "וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ" (דברים כ, יב)
  2. בהשאלה מאבק חריף בין שני גורמים או יותר.
    • מלחמת מעמדות היא תופעה מוכרת בחברה האנושית.

גיזרון[עריכה]

  • שפות שמיות רבות חולקות את השורש ל־ח־ם א, אך המילה העברית דומה במיוחד למילה האוגריתית mlḥmt, שפירושה מִלְחַמְתִּי.

מובאות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • "אֲדֹנָי לֹא קְרָאַנִי לִתְרוּעַת מִלְחָמָה, / גַּם רֵיחַ מִלְחָמָה מְאֹד יְחִתֵּנִי" ("שירת ישראל", חיים נחמן ביאליק)
  • "לֹא גִדְּלוּ שָׂרֵי צָבָא תֹּפְשֵׂי מִלְחָמָה, / לֹא הִפְרִיחוּ בָךְ כָּל מַעֲשֵׂה מַחֲשָׁבֶת" ("בין שני אריות", יהודה לייב גורדון)
  • "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה" (שמות לב, יז) (1)
  • "עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת ג, ח)
  • "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך – כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו – היו נופלין" (משנה, מסכת ראש השנה, פרק ג', משנה ח')
  • "דתנן: בולשת שנכנסה לעיר, בשעת שלום, חביות פתוחות – אסורות, סתומות – מותרות. בשעת מלחמה – אלו ואלו מותרות" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"א, עמוד א')
  • "דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב', עמוד ב')
  • "מלכות מצרים ומלכות רומי היו עושין מלחמה אילו עם אילו. אמרו: עד מתי אנו הורגין בפולמוס זה עם זה? בואו ונתקין שכל מלכות שתאמר לשר צבא שלה פול על חרבך" (תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה ב')

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: war‏‏‏‏
  • גרמנית: Krieg‏‏‏‏
  • ספרדית: guerra‏‏‏‏
  • ערבית: حرب‏‏‏‏ (הגייה: חַרְבּ)
  • צרפתית: guerre‏‏‏‏
  • רוסית: война‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

Books-aj.svg aj ashton 01.svg

קטגוריית מלחמה


קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מלחמה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחמות


השורש לחם א

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ל־ח־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָחַם לוֹחֵם יִלְחַם או יִלְחֹם לְחַם או לְחֹם לִלְחֹם
נִפְעַל נִלְחַם נִלְחָם יִלָּחֵם הִלָּחֵם לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַחֵם מִתְלַחֵם יִתְלַחֵם הִתְלַחֵם לְהִתְלַחֵם

הערות[עריכה]

  • אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]