מיץ
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מִיץ
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיץ |
| הגייה* | mits |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' מִיצִים; מִיץ־, ר' מִיצֵי־ |
- משקה שנסחט מפרי.
[עריכה] גיזרון
- במקרא מוזכרת המילה בפסוק אחד בלבד: "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ־אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב" (משלי, ל, לג). כבר רש"י ואבן־עזרא, בפירושם למקרא, ואחריהם בן־יהודה וחוקרים אחרים, העריכו כי מִיץ כאן הוא צורת הסמיכות או קיצור של המילה מִצּוּי (מהשורש מ־צ־ה), שמשמעותה סחיטה. אחרים הבינו כי מיץ הוא צורה יחידאית של מְצִיצָה (מהשורש {{שרש|מצץ|מ־צ־ץ). בן יהודה קובע כי המשמעות של מִיץ כאן הוא פעולת נענוע החלב עד הפיכתו לחמאה (חביצה).
- הבסיס למילה מִיץ במשמעותה המודרנית מונח על דברי התלמוד "ר' יוסי בר חנינה האומר הריני (נזיר) מיץ של ערלה לא אמר כלום" (תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק א, הלכה ב). כאן שיערו מספר חוקרים כי המילה מיץ היא טעות בהעתקה. אירעה הדבקה של שתי האותיות האחרונות (ין) במילה מִיַּיִן, ונוצרה המילה מיץ.
- המילה השתרשה בשפה ומופיעה כבר בכתבי חכמי־המקרא ובכתבי רבנים, לדוגמה: "ענין מיעוך וכתישה... והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן על שום שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ" (מצודת ציון, מלאכי, ג, כא); "נדרשתי מסוחרי עיר ווארשא לתת הכשר על מיץ היוצא מאגוזי קאקוס הנקרא לעקטיין" (שו"ת אבני נזר, חלק חושן משפט, סימן מ).
