מיץ
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מִיץ
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיץ |
| הגייה* | mits |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' מִיצִים; מִיץ־, ר' מִיצֵי־ |
- משקה שנסחט מפרי.
[עריכה] גיזרון
- במקרא מוזכרת המילה בפסוק אחד בלבד: "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ־אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב" (משלי, ל, לג). כבר רש"י ואבן־עזרא, בפירושם למקרא, ואחריהם בן־יהודה וחוקרים אחרים, העריכו כי מִיץ כאן הוא צורת הסמיכות או קיצור של המילה מִצּוּי (מהשורש מ־צ־ה), שמשמעותה סחיטה. אחרים הבינו כי מיץ הוא צורה יחידאית של מְצִיצָה (מהשורש מ־צ־ץ). בן יהודה קובע כי המשמעות של מִיץ כאן הוא פעולת נענוע החלב עד הפיכתו לחמאה (חביצה).[דרוש מקור]
- הבסיס למילה מִיץ במשמעותה המודרנית מונח על דברי התלמוד "ר' יוסי בר חנינה האומר הריני (נזיר) מיץ של ערלה לא אמר כלום" (תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק א, הלכה ב). כאן שיערו מספר חוקרים כי המילה מיץ היא טעות בהעתקה. אירעה הדבקה של שתי האותיות האחרונות (ין) במילה מִיַּיִן, ונוצרה המילה מיץ.
- המילה השתרשה בשפה ומופיעה כבר בכתבי חכמי־המקרא ובכתבי רבנים, לדוגמה: "ענין מיעוך וכתישה... והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן על שום שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ" (מצודת ציון, מלאכי, ג, כא); "נדרשתי מסוחרי עיר ווארשא לתת הכשר על מיץ היוצא מאגוזי קאקוס הנקרא לעקטיין" (שו"ת אבני נזר, חלק חושן משפט, סימן מ).
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] מִיץ
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם פעולה |
| מין | זכר |
| שורש | מ-ו-ץ |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' |
- רק בתנ"ך לחיצה וסחיטה להוצאת הנוזל.
-
- כִּי מִיץ חָלָב יֹוצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יֹוצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יֹוצִיא רִיב. (משלי ל לג)
-
[עריכה] מקור
- מופיע בתנ"ך רק בפסוק שלעיל. כותב ראב"ע בפרושו לפסוק זה: מיץ ג שרשים: האחד אפס המֵּץ, והשני ימצו וישתו והשלישי למען תמוצו.
