מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
מגל |
| הגייה* |
magal |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
נ־ג־ל |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
מַגָּלִי; מַגָּלִים או מַגָּלוֹת; מַגָּלָיו; מַגָּל־, ר' מַגָּלֵי־ או מַגָּלוֹת־ |
- כלי חקלאי בעל סכין עקומה וחדה לקצירת תבואה ועשבים.
-
- "כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר" (ירמיהו נ, טז)
- "ר' יוסי הגלילי אומר ירחיק טפח ר"ע אומר קוצץ כדרכו בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה" (משנה, מסכת שביעית, פרק ד', משנה ו')
[עריכה] מובאות נוספות
- "שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר" (יואל ד, יג)
- "אין מבקעין עצים לא מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. ואין מבקעין לא בקרדום, ולא במגרה, ולא במגל, אלא בקופיץ" (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"א, עמוד א')
השוואה ללשונות זרות: בארמית: מַגְּלָא; בערבית: מִנְגַ'ל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
