לקח

יש להוסיף לערך זה את ההומוגרף: לֶקַח.

לָקַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	לקח
שורש וגזרה	ל־ק־ח, גזרת חפ"נ
בניין	קל

1. העביר דבר־מה לרשות עצמו, לתחומו או לאחריותו; תפס ואחז בידיו.

   • הוא הושיט לה את מחזיק המפתחות והיא לקחה אותו.
   • "המפריש תודתו ואבדה והפריש מעות תחתיה ולא הספיק לִקַּח בהן תודה עד שנמצאת תודה" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת מנחות, פרק ח', י"ב)
   • "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (בראשית י״ד – פסוק כ״ג)

2. בלשון הדיבור הסתיים לאחר שנמשך פרק זמן מסוים; (לקח לו) סיים פעולה שנמשכה פרק זמן מסוים.

   • אני מעריכה שהנסיעה לעיר תיקח שעתיים.
   • "פוגי החליף בספרייה ספר. בספר יש שלוש מאות עמודים. נשאלת השאלה: כמה זמן לוקח לפוגי לגמור הספר?" (מתוך "סיפורי פוגי", להקת כוורת).

3. בלשון הדיבור (בצירופים: לקח בקלות/ ברצינות/ בפרופורציות/ קשה/ ללב) הושפע או הגיב באופן מסוים לאירוע משמעותי מבחינה רגשית.

   • יהושע לקח קשה את הציון הנמוך שקיבל בבחינה.

4. [סלנג] ניצח במשחק או בתחרות; התעלה על מתחריו.

   • "מנצ'סטר לוקחת את צ'לסי כנסו!" (כותרת תגובית).

5. לשון המקרא נשא אישה.

   • "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו-נִדָּה הִוא; עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה, עֲרִירִים יִהְיוּ" (ויקרא כ׳ – פסוק כ״א)
   • "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ" (בראשית ו׳ – פסוק ב׳)

6. צרך תרופה או סם.

   • אין לקחת את התרופה ללא מרשם רופא.
   • "מה עובר עליך? תגיד את האמת, לקחת איזה משהו?".

צירופים

• לקח אחריות
• לקח את הזמן
• לקח את החוק לידיים
• לקח בהליכה
• לקח בידיים
• לקח בפרופורציות
• לקח בקלות
• לקח ברצינות
• לקח ללב
• לקח לריאות
• לקח קשה

מילים נרדפות

• נטל (1)
• ארך, נמשך (2)
• ניצח, הוביל (4)
• נשא, התחתן עם- (5)
• נטל, צרך (6)

ניגודים

• נתן; קיבל (1)
• הפסיד, הובס (4)
• התגרש (5)

תרגום

• אנגלית: take‏‏‏‏

ראו גם

• גנב, חטף

השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעלים

ל־ק־ח	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	לָקַח	לוֹקֵחַ, לָקוּחַ	יִקַּח	קַח	לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל	נִלְקַח או נִקַּח	נִלְקָח או נִקָּח	יִלָּקַח	הִלָּקַח	לְהִלָּקַח
הִפְעִיל
הֻפְעַל	-אין	-אין-	יֻקַּח	-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל	לֻקַּח	מְלֻקַּח	יְלֻקַּח	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְלַקֵּחַ	מִתְלַקֵּחַ	יִתְלַקַּח	הִתְלַקֵּחַ	לְהִתְלַקֵּחַ

הערות

• יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
• במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): " וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב׳ – פסוק כ״ג)