לקוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

לָקוֹחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לקוח
הגייה* lakoakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ק־ח
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות לָקוֹחַ־; ר': לָקוֹחוֹת, לָקוֹחוֹת־, כ': לָקוֹחִי, לָקוֹחוֹתֵיכֶם [1]
  1. צרכן, מי שֶׁקּוֹנֶה סחורה ממוֹכֵר.

גיזרון[עריכה]

  • מן השורש ל־ק־ח כבר בלשון חז"ל.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. הקמץ נותר בכל הנטיות ואינו מתקצר לעולם, כיאה למשקל זה.


השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעלים[עריכה]

ל־ק־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָקַח לוֹקֵחַ, לָקוּחַ יִקַּח קַח לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל נִלְקַח או נִקַּח נִלְקָח או נִקָּח יִלָּקַח הִלָּקַח לְהִלָּקַח
הִפְעִיל הִקִּיחַ מַקִּיחַ יַקִּיחַ
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻקַּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל לֻקַּח מְלֻקָּח יְלֻקַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַקֵּחַ מִתְלַקֵּחַ יִתְלַקַּח הִתְלַקֵּחַ לְהִתְלַקֵּחַ

הערות[עריכה]

  • יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
  • במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)

לָקוּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לקוח
הגייה* lakuakh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ל־ק־ח
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ"י: לְקוּחַ-, נ': לְקוּחָה, ר"ז: לְקוּחִים, ר"נ: לְקוּחוֹת
  1. שֶׁלְּקָחוּהוּ לְמָקוֹם אוֹ מִמָּקוֹם.
    • ”הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ“ (משלי כד, פסוק יא)
  2. לשון חז"ל שֶׁנִּקְנָה, שֶׁרָכְשׁוּ אוֹתוֹ.

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. בינוני פעול של לקח.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש לקח

השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.

נטיות הפעלים[עריכה]

ל־ק־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָקַח לוֹקֵחַ, לָקוּחַ יִקַּח קַח לָקַחַת או לִקַּח
נִפְעַל נִלְקַח או נִקַּח נִלְקָח או נִקָּח יִלָּקַח הִלָּקַח לְהִלָּקַח
הִפְעִיל הִקִּיחַ מַקִּיחַ יַקִּיחַ
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻקַּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל לֻקַּח מְלֻקָּח יְלֻקַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַקֵּחַ מִתְלַקֵּחַ יִתְלַקַּח הִתְלַקֵּחַ לְהִתְלַקֵּחַ

הערות[עריכה]

  • יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
  • במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)