לענה

לַעֲנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לענה
הגייה^*	la׳na
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ל־ע־ן
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ לְעָנוֹת; לַעֲנַת־, ר׳ לַעֲנוֹת־

סוג של צמח בר ממשפחת המורכבים הכולל כ־180 מינים, אשר ארבעה מהם מצויים בארץ. חלק ממיניו משמשים לרפואה, וכן לתיבול משקאות אלכוהוליים (כגון האבסינת). הלענה ידועה במיוחד בטעם יחודי–מריר מאד ועל כן משמשת כמשל לכל דבר דוחה, שלילי ומר, ובמיוחד המעורר גיחוך ולעג.
- ”לָכֵן כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ"“ (ירמיהו ט, פסוק יד)
- ”כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה“ (עמוס ו, פסוק יב)
- ”מה טעם וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי (שיר השירים ב, פסוק ג)? לחכי היה מתוק אבל לחיך אומות העולם היה מר כלענה“ (שיר השירים רבה, פרשה ב, סימן ג)
- "ונותן לתוכן דבר מר, כגון לענה וכיוצא בה" (רמב"ם הלכות סוטה ג י) (ספר נשים במשנה תורה)
- "זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ. וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)

גיזרון[עריכה]

ארמית: לענתא; אכדית: karān lāni.

פרשנים מפרשים[עריכה]

רמב"ן: "עשבים מרים או ממיתים [...] 'לענה' מענין לענות מפָּני (שמות י, פסוק ג), כי האוכל אותו נגש ונענה לענות נפשו יאכלנו".
מצודת ציון: "מין עשב מר".
רש"י: "עשב מר".