לחימה
לְחִימָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחימה |
| הגייה* | lekhima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ח־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עברית חדשה עצם ההתמודדות תוך שימוש בנשק בין לוחמים או כוחות צבא יריבים, על פי רוב תוך כדי תנועה.[1]
- ”לפני בואו לארץ שירת בסודן והתמחה בלחימה בקבוצות גרילה מקומיות, שפעלו נגד השלטון הבריטי.“ (אומץ: סיפורו של משה דיין, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
- ”גדוד הטנקים שלו סופח לחטיבתנו ממש בתוך ימי הלחימה [...].“ (שנים־עשר סלי חול, מאת אלישע פורת, בפרויקט בן יהודה)
- ”עתה נמסר מקהיר כי המצרים מוכנים להתחייב להימנעות מחידוש הלחימה למשך שנתיים בלבד ובתמורה הם רוצים נסיגה ישראלית עמוקה.“ (הגיעה שעת ההכרעה לסאדאת, מאת חגי אשד, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מן ל-ח-ם, לָחַם.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ עפ"י יאיר בורלא, לקסיקון מונחים צבאיים. תל אביב, דביר, תשמ"ח.