לבד

לְבַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לבד
הגייה^*	levad
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש	ב־ד־ד
דרך תצורה	לְ־ + בד
נטיות	לְבַדּוֹ, לְבַדָּהּ, לְבַדָּם, לְבַדָּן

לשון המקרא בנוסף ל..., בנפרד.
- ”וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.“ (שמות יב, פסוק לז)
לשון המקרא ללא נוכחות נוספת, ביחידות.
- ”וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי.“ (מלכים א׳ יט, פסוק י)
- לאחר פטירת אשתו, הרגיש לבד בעולם.
ללא עזרת אחר, באופן עצמאי.
- ”לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי.“ (במדבר יא, פסוק יד)
- הילד הצליח להרכיב את הלגו לבד.

1

2

לשון חז"ל בד רך לא ארוג, עשוי מסיבי צמר שנדחסו יחד במכבש בחום גבוה.
- ”הַלְּבָדִים אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׁוּעִים; פִּיו שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹזְרִין בָּאָרִיג.“ (משנה, מסכת כלאיים – פרק ט, משנה ט)
- איכות הלבד נקבעת לפי אורך סיבי הצמר ממנו נוצר.

τσόχα‏‏‏‏ (תעתיק: tsócha)

πῖλος‏‏‏‏ (תעתיק: pîlos)

войлок‏‏‏‏ (תעתיק: vójlok)

ערך בוויקיפדיה: לבד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבד