כרוז
כָּרוֹז[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כרוז |
הגייה* | karoz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ר־ז |
דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
נטיות | ר׳ כָּרוֹזִים |
- לשון חז"ל מי שתפקידו להודיע לציבור על דבר בשורה.
- ”וכרוז יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה א)
- עברית חדשה בעיקר בלשון רבים כְּרוּזִים גליון נייר עם מסר מודפס המופץ ברחבי העיר
גיזרון[עריכה]
- נמצאת בתנ"ך פעם אחת בארמית ”וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל“ (דניאל ג, פסוק ד) סביר כי המילה נגזרת מפרסית: krausa 'מי שמודיע, מי שצועק',[1] ומשם כנראה הדמיון עם מילים קשורות בשפות אירופה: יוונית עתיקה כִּרוּסוֹ κηρύσσω 'הודיע, צעק ל-', וגם צרפתית crier, אנגלית cry.
- מקביל לסורית ܟܳܪܽܘܙܳܐ (כַּרוֹזַא) 'מטיף, מגיד', משם ערבית كارِز (כַּארִז) 'מטיף, מגיד'. השוו ליוונית עתיקה המופיעה בתרגום השבעים בתרגמם את המילה 'אברך : כּיריס (κῆρυξ)" בהוראת מבשר,שליח.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: כרוז |