כליבה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] כְּלִיבָה
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כליבה |
| הגייה* |
kliva |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
כ־ל־ב |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
כְּלִיבַת־, כְּלִיבוֹת |
- תפירה טכניקה בה משתמשים בסיכות או בתפר זמני כדי להחזיק פיסת בד במקומה בעת פעולת התפירה.
-
- נגרות מכשיר המורכב ממסגרת עץ או מתכת, שאליה מחובר בורג. המכשיר נועד להידוק קרשים למשטחים לצורך ייצובם.
-
- הנגר חיזק את משטח העץ לשולחן באמצעות הכליבה.
- מלשון חז"ל, תפירה בתפר זמני שנקרא כך משום צורת שיני כלב. במועד קטן דף ח ע' ב, משנה "ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב" ובגמרא: מאי מכליב? ... רבי שמואל אמר: שיני כלבתא.
