כויה

כְּוִיָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כווייה
הגייה*	kviya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ו־ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר' כְּוִיּוֹת

1. פגיעת גוף הנגרמת ממגע אש או חומר חם מאד, או מקרינה או מזרם חשמלי; הכויה מלווה בכאב, אדמומיות בעור, שלפוחיות ועד שרפת העור ופצע פתוח.

   • "כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה." (שמות כ״א – פסוק כ״ה)

מקור

• מקרא. שם פעולה של הפועל כָּוָה.

צירופים

• כוויית קור

תרגום

• אנגלית: burn‏‏‏‏‏

ראו גם

• כוה
• נכוה
• מכווה