כבש פניו בקרקע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבש פניו בקרקע
הגייה* kavash panav bakarka
חלק דיבר
מין
שורש כ־ב־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. התבייש, הוריד את פניו מרוב בושה.
    • המאמן כבש את פניו בקרקע לאחר שראה שקבוצתו הטובה מפסידה.
    • הילד כבש פניו בקרקע כאשר ראה כי נכשל במבחן.
    • "ניסה יחזקאל להתל כשהציץ בבת צחוק לתוך פניו של מַלווהו. אבל זה כבש פניו בקרקע, וכנראה לא היו לו דיבוריו לרצון כלל" ("בביתו של הגביר", אליהו מידניק)

[עריכה] מקור

  1. מקורו של הביטוי בלשון חז"ל במדרשים ובתלמוד: "אמר רב עמרם לא חרבה ירושלים אלא עד שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים (איכה א ו), מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כיבשו פניהם בקרקע, ולא הוכיחו זה את זה" (איכה רבה, פרשה א); "אמר ליה שמעון בן שטח: ינאי המלך! עמוד על רגליך ויעידו בך. ולא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד, שנאמר (דברים יט) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב וגו'. אמר לו: לא כשתאמר אתה, אלא כמה שיאמרו חבריך. פנה לימינו - כבשו פניהם בקרקע, נפנה לשמאלו - וכבשו פניהם בקרקע." (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף יט, עמ' א־ב).

[עריכה] מובאות נוספות

[עריכה] מילים נרדפות