יתום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יָתוֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יתום
הגייה* yatom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ת־ם
דרך תצורה בינוני של בניין קל
נטיות נ' יְתוֹמָה; ר' יְתוֹמִים, נ"ר יְתוֹמוֹת
"יתומים" (1885), ציורו של תומס קנינגטון
  1. אדם שאביו, אמו או שניהם אינם בין החיים. המילה מתייחסת בדרך כלל רק לקטינים.
    • לאחר שנהרגה בתאונת דרכים הותירה אחריה האם שלושה יתומים.
    • "אֲנִי יַלְדָה עֲנִיָּה / יְתוֹמָה עַוֶּרֶת עָיִן / סוֹעֲרָה מִכֹּל דְּחוּיָה / וְאוֹהֵב לְנַפְשִׁי אָיִן" ("יתומה עוורת", מאיר הלוי לטריס)
    • "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א, כג)
  2. בהשאלה, ספרותי אדם או דבר שאין מי שידאג לו או שיוצרו אינו ידוע.
    • "הַאֻמְנָם לֹא־תָנוּד לַמְשׁוֹרֵר הַבּוֹדֵד, הַיְחִידִי, / וְלֹא־תִשְׁמַע שִׁירָתוֹ כִּשְׁמֹעַ קוֹל שִׁירָה יְתוֹמָה!" ("שירה יתומה", חיים נחמן ביאליק)

גיזרון[עריכה]

  • למילה יש מקבילות גם בשפות אחרות: ytm (אוגריתית), יַתְמָא (ארמית), يَتِيمٌ (ערבית), ܝܰܬܡܳܐ (ארמית נוצרית), יתם (פיניקית), yatīm (מנדעית, געז), yattam (טיגרית), aitōmōh (צורת הנקבה - סוקוטרית).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

(שני הפירושים:)

ראו גם[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • יש הטוענים[1] שבמקרא המילה התייחסה רק למי שאביו נפטר, על סמך פסוקים כגון: "יְתוֹמִים הָיִינוּ אֵין [קרי: וְאֵין] אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" (איכה ה, ג); "יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה" (תהלים קט, ט). מנגד יש הסבורים[2] שהמילה כוונה גם למי שרק אמו נפטרה, כלומר כמו השימוש הרווח כיום.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יתומים

הערות שוליים[עריכה]

  1.   Strong, James. "The New Strong's Dictionary of Hebrew and Greek Words", word 3490, Thomas Nelson Publishers, 1996
    Gesenius, Heinrich Friedrich Wilhelm; Tregelles, Samuel Prideaux. "Gesenius' Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament", Baker Book House, 1990
  2.   בן־יהודה, אליעזר. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", עמ' 2199, הוצאת מקור, 1980
    קדרי, מנחם־צבי. "מילון העברית המקראית", הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006


השורש יתם

השורש י־ת־ם הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ת־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָתַם יָתוֹם יִיתַם -אין- לִיתֹם
נִפְעַל יִתֵּם מְיַתֵּם יְיַתֵּם יַתֵּם לְיַתֵּם
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל יֻתַּם מְיֻתָּם יְיֻתַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַתֵּם מִתְיַתֵּם יִתְיַתֵּם הִתְיַתֵּם לְהִתְיַתֵּם

הערה[עריכה]

  • בבניין קל שורש זה ניטה בצורה חריגה, מאחר שזמן העבר הוא עפ"י משקל "פָּעַל", אך זמן ההווה הוא עפ"י משקל "פָּעוֹל".