ישן
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- היה שרוי במצב של שינה.
-
- "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה" (ירמיהו)
- "יְשֵׁנָה בְּחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִשְׁכְּבִי! / דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!" ("יְשֵׁנָה בְּחֵיק יַלְדוּת", ריה"ל)
- מקבילה בערבית: השורש وسن (ו'שׁנ), במשמעות דומה.
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.
השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־ש־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָשַׁן או יָשֵׁן |
יָשֵׁן |
יִישַׁן |
שַׁן |
לִישֹׁן |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
| פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
לְהִתְיַשֵּׁן |
- בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
- בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
- בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:
1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".
2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".
(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ישן |
| הגייה* |
yashen |
| חלק דיבר |
תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו |
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל, צורת בינוני של בניין פָּעַל |
| נטיות |
ר' יְשֵׁנִים |
- דבר השרוי במצב של שינה.
-
- "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
- "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)
מילים נרדפות[עריכה]
השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־ש־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָשַׁן או יָשֵׁן |
יָשֵׁן |
יִישַׁן |
שַׁן |
לִישֹׁן |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
| פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
לְהִתְיַשֵּׁן |
- בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
- בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
- בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:
1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".
2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".
(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )
- דבר הקיים זמן רב.
-
- "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
- זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־שׁ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
נוֹשַׁן |
נוֹשָׁן |
יִוָּשֵׁן |
הִוָּשֵׁן |
לְהִוָּשֵׁן |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
| פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
נִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
להִתְיַשֵּׁן |
- השאיר במתכוון דבר־מה זמן רב במצבו הנוכחי.
-
- יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.
השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־שׁ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
נוֹשַׁן |
נוֹשָׁן |
יִוָּשֵׁן |
הִוָּשֵׁן |
לְהִוָּשֵׁן |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
| פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
נִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
להִתְיַשֵּׁן |
- שהחזיקוהו זמן רב על .
-
- "המוכר יין לחברו והחמיץ, אינו חיב באחריותו... וישן, משל אשתקד; וּמְיֻשָׁן, משל שלש שנים" (משנה בבא בתרא ו ג)
- הויסקי היקר יושן בתבות עץ אלון משך עשרים שנה.
השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־שׁ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
נוֹשַׁן |
נוֹשָׁן |
יִוָּשֵׁן |
הִוָּשֵׁן |
לְהִוָּשֵׁן |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
| פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
נִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
להִתְיַשֵּׁן |
- שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
- י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
- י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.