ירד לסוף דעתו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָרַד לְסוֹף דַּעֲתוֹ[עריכה]

  1. הבין בבירור את פֵּשֶׁר דבריו של אדם כלשהו.
    • אמנם בתחילה התקשה התלמיד להבין, אך בסופו של דבר ירד לסוף דעתה של המורה.
    • "ובהלכות רבינו הגדול ז"ל לא כתוב שבועה שיש לי בה, ואיני יורד לסוף דעתו בזה." (חידושי הרמב"ן, מסכת בבא מציעא, דף ה, עמוד ב)
    • "והרמב"ם בקש חשבונות רבים ולא ירדתי לסוף דעתו." (ר' עובדיה מברטנורא, מסכת עירובין, פרק ב, משנה ה)

מקור[עריכה]

  1. הביטוי מופיע בשינוי מסוים בתלמוד (שימוש בפעלים "הגיע" או "עמד" במקום "ירד"), כגון: "אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים." (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף יג, עמוד ב), ופירש"י: "לא יכלו להבין באיזה דבריו נכונים ובאיזה אין דבריו נכונים, שהיה נותן דעת מיושב והגון על אין הלכה כהלכה".

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]