הביטוי מופיע בשינוי מסוים בתלמוד (שימוש בפעלים "הגיע" או "עמד" במקום "ירד"), כגון: "אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים." (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף יג, עמוד ב), ופירש"י: "לא יכלו להבין באיזה דבריו נכונים ובאיזה אין דבריו נכונים, שהיה נותן דעת מיושב והגון על אין הלכה כהלכה".
