יותר
יוֹתֵר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יותר |
| הגייה* | yoter |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | -
|
| שורש | י־ת־ר |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | אין |
- במידה רבה לעומת; עדיף באיכותו מן.
- ”כִּי מַה־יּוֹתֵר לֶחָכָם מִן־הַכְּסִיל; מַה־לֶּעָנִי יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים?“ (קהלת ו, פסוק ח)
- ”אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל־תִּתְחַכַּם יוֹתֵר; לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם.“ (קהלת ז, פסוק טז)
- ”וַיָּבוֹא הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַה־לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי.“ (אסתר ו, פסוק ו)
- ”הַיּוֹצֵר, מוֹכֵר חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר; וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן, מֻתָּר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ז)
- ”מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד; שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים, נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ו)
גיזרון[עריכה]
- שורש מקראי, המילה גם משמשת במובן הותיר (נסתר) בעתיד.