מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טעות
הגייה * taut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ט־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות טָעוּת־, ר׳ טָעֻיּוֹת, טָעֻיּוֹת־
לשון חז"ל דיוק ; דבר לא נכון שנעשה בהיסח דעת .
”קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית [...] קְצָרָה, וְהָרֵי הִיא אֲרוּכָּה, מֻתָּר בָּה; לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא [...] קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָא שֶׁהַּנֶּדֶר טָעוּת .“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ט, משנה י ) ”וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ט, משנה י ) מן ט־ע־ה, טָעָה . השורש מופיע כבר במקרא: ”הִטְעוּ אֶת עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם“ (יחזקאל יג , פסוק י ) . בתרגומים הארמיים למקרא השורש ת־ע־ה מתורגם 'טעה', לדוגמא: ”תֹעֶה בַּשָּׂדֶה“ (בראשית לז , פסוק טו ) מתורגם "טָעֵי בְחַקְלָא".
בארמית, אלים לא-אמיתיים נקראים "טַעֲוָת־" בסמיכות, כגון: ”טָעֲוָת מִצְרָאֵי“ (אונקלוס על שמות יב – פסוק יב ) (=אלהי מצרים), ”טָעֲוָתְהוֹן“ (אונקלוס על שמות כג – פסוק לג ) . מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
טעות
ערך בוויקיפדיה: טעות