טפש
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
טיפש |
| הגייה* |
tipesh |
| חלק דיבר |
שם־תואר, שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ט־פ־שׁ |
| דרך תצורה |
משקל קִטֵּל |
| נטיות |
ר' טִפְּשִׁים; נ' טִפְּשָׁה, נ"ר טִפְּשׁוֹת |
- [כינוי גנאי] אדם חסר השכלה, שאינו חכם ושאינו ניחן ביכולת חשיבה והבנה.
-
[עריכה] מילים נרדפות
|
|
- סינית: 笨 (הגייה: bèn)
- ספרדית: estúpido
- ערבית: أهبل (הגייה: אַהְבַּל), تنبل (הגייה: תַּנְבַּל), جحش (הגייה: גַּ'חְשׁ)
- פולנית: głupi
- פורטוגלית: estúpido
- צרפתית: stupide
- רוסית: глупый (הגייה: glúpyj)
- שבדית: dum
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
טפש |
| שורש וגזרה |
ט־פ־שׁ, שלמים |
| בניין |
פָּעַל (קל) |
- לשון המקרא נעשה שומני.
- בהשאלה איבד את היכולת להבין, נעשה טפש.
- פעם אחת בלבד במקרא: "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי" (תהילים קיט ע). פירוש המילה מתבאר לפי הארמית, בה השורש ט־פ־שׁ מבטא השמנה.
- הקדמונים תפשו את הלב במקום המחשבה והחכמה, ולכן התייחסו ללב שמן כביטוי לחוסר הבנה, כמו בפסוק: "הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע, פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו י)
[עריכה] פרשנים מפרשים
- מצודת דוד: "טפש כחלב לבם - לבם נעשה שמן כחלב."
- מצודת ציון: "טפש - ענין שומן; 'כי השמן לב העם הזה' (ישעיהו ו) תרגומו 'טפש לבא', ומזה קראו לכסיל טפש."
- fatten
- become dull
