מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
טיט |
| הגייה* |
tit |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- רובד שגוי בֹּץ, עפר שלפחות חלקו גרגר דק, ספוג במים וטובעני.
-
- וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט. (ירמיהו לח ו)
- רובד שגוי חומר, סוג מסוים של עפר דק גרגר מעורב במים שניתן לעצבו לצורה הרצויה ומתקשה כשמתיבש וכאשר נשרף באש או מחומם בתנור. משמש להכנת כלי חרס ולבנים.
-
- [בנין] תערובת המשמשת לטיח ולהדבקת לבני הבנין. בעבר בעקר טיט (1) מעורב בסיד, כיום בעקר תערובת של צמנט, סיד, חול ומים. גם חומרים פלסטיים לשימוש דומה.
1. mire, mud, 2. clay, 3. grout, mortar
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
טייט |
| שורש וגזרה |
|
| בניין |
פיעל |
- מילא נייר בדיו.
-
- "מאי שנא בין עדים לכתב דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי בין עדים לאשרתא נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי דמטייט א"ה בין עדים לשטר נמי מטייט ליה" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קסג, עמוד א)
- על מנת למנוע זיוף של שטר, יש לטייט את הרווח שבין חתימת העדים לבין חותמת בית הדין.