טיט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

טִיט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טיט
הגייה* tit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות
  1. לשון המקרא בֹּץ, עפר שלפחות חלקו גרגר דק, ספוג במים וטובעני.
    • ”וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט.“ (ירמיהו לח, פסוק ו)
  2. לשון המקרא חומר, סוג מסוים של עפר דק גרגר מעורב במים שניתן לעצבו לצורה הרצויה ומתקשה כשמתיבש וכאשר נשרף באש או מחומם בתנור. משמש להכנת כלי חרס ולבנים.
  3. [בנין] תערובת המשמשת לטיח ולהדבקת לבני הבנין. בעבר בעקר טיט (1) מעורב בסיד, כיום בעקר תערובת של צמנט, סיד, חול ומים. גם חומרים פלסטיים לשימוש דומה.

מקור[עריכה]

  • מקרא.
  • מן אכדית טִטֻ ṭiṭu בהוראת רפש לח שבאדמת בור, הושאלה לארמית מקראית ומופיעה גם בצורת "טין" ”חֲסַף טִינָא“ (דניאל ב, פסוק מא) [1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
 1. mud‏, mire‏‏‏‏,
 2. clay‏‏‏‏,
 3. mortar‏, grout‏‏‏‏
  • רוסית:
 4. ил‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


טִיֵּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טייט
שורש וגזרה
בניין פִּעֵל
  1. מילא נייר בדיו.
    • ”מאי שנא בין עדים לכתב דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי בין עדים לאשרתא נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי דמטייט א"ה בין עדים לשטר נמי מטייט ליה“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף קסג, עמוד א)
    • על מנת למנוע זיוף של שטר, יש לטייט את הרווח שבין חתימת העדים לבין חותמת בית הדין.

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965 עמ' 389