חשרה

חַשְׁרָה[עריכה]

התעבות, הצטברות, דבוקה, אסופה או קובץ.
[מליצה] מצבור עננים.
- ”וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת-מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק יב)
- לְרֶגַּע חָּשַּבְנּו: הִנֶהָּ ! לְרֶגַּע דִמִינּו: – כָּּעֵת! הִנֵה בְחַּשְרַּת ענָּנֶיהָּ הִבְרִיקָּה סָּרַּיֶיבֹו בֵי"ת (נ.אלתרמן) ^[1].
(מטאורולוגיה) שם כולל לעננים שמכילים משקעים (נִימְבּוּס).

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
אכדית:אָשַׁרוּ ašāru כפועל בהוראת לקבץ,לארגן .כשם תואר-מקובץ ^[2] .
השוו בערבית שורש ח-שׁ-ר , ح ش ر הקשור סמנטית במושגים של התאספות, התרכזות. לפיכך חשרת עננים "התאספות של עננים" . חשרא حشر - בהוראת לדחוס, לערום, להצטבר,החוקר גוסטב דלמן מצא שבערבית הארץ-ישראלית המדוברת הביטוי (חסר אלמַטר حشر اﻟْﻤَﻄَﺮُ) משמש בהוראת התעננות ללא רוח ועקב כך, התקשרות השמיים בעננים ללא גשם ,(=חוקי המעתק שׁ-שׂ מופרים לעיתים ליד הגה לועי) . מאידך בערבית קיימת גם צורת ח-שׂ-ר ح س ر ראו , חֲשַׂרה حسر בהוראת להופיע ,להגיע לטווח ראיה, וגם להתפוגג, דליל .