חרום

חֵרוּם[עריכה]

לשון חז"ל מצב של סכנה, מצב מלחמה.
- ”מתני' בשעת חירום שנו, ומ"ש יהודה וגליל דנקיט? הא קמ"ל דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יח, עמוד א)
- תפקידו של צה"ל להיות ערוך תמיד, בחירום ובשגרה.
מצב לחוץ ודחוק, שאינו שגרתי ודורש התנהלות מיוחדת.
- כשהחזאים הודיעו על בוא הסופה 'ירדנה' הכריזו בישראל על מצב חירום.

לשון חז"ל
לדעת רש"י הוא משמעות מלחמה במהתנ"ך ”יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְּתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ“ (מלכים א׳ כ, פסוק מב)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרום
הגייה^*	kharum
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־ם
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ חֲרוּמָה, חֲרוּמַת־; ר׳ חֲרוּמִים, חֲרוּמֵי־; נ"ר חֲרוּמוֹת

לשון המקרא קצר במיוחד, באופן הנחשב למום.
- ”כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב; אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּח, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׁרוּעַ.“ (ויקרא כא, פסוק יח)

ערך בוויקיפדיה: חרומף