חרוב
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חָרוּב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרוב |
| הגייה* | kharuv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' חרובים |
- עץ פרי יפה, ירוק עד. נפוץ בארץ בר וגם נטע בידי אדם.
-
- התרחש להם נס ונברא להם חרוב ומעין מים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג, עמוד ב)
- המוכר את השדה מכר את... ואת החרוב שאינו מורכב. (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף סח, עמוד ב)
-
- פרי העץ (1); פרי מתוק, יבש וקשה.
-
- חרובין תאכלו. (ויקרא רבה, שמיני, פרשה יג, סימן ד)
- מעשר חרובין דרבנן. (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף טו, עמוד ב)
-
[עריכה] גיזרון
- החרוב נזכר לראשונה בלשון חז"ל. למרבה הפליאה אינו נזכר כלל בתנ"ך.

