חרא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חרא |
| הגייה* |
ħara |
| חלק דיבר |
שם־עצם (1), שם־תואר (2), מילת־קריאה (3) |
| מין |
זכר (במשמעות 2 עשוי לבוא ללא התאמה למין ולמספר) |
| שורש |
ח־ר־א |
| דרך תצורה |
משקל קָטָל |
| נטיות |
ר' חֲרָאִים (בלשון הדיבור: חָארוֹת); חֲרָא־, ר' חַרְאֵי־ גם חֲרֵי־; נ' חָרָאִית, נ"ר חָרָאִיּוֹת |
- פרש, צואה, הפרשות הגוף מפי הטבעת.
-
- "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם" (מלכים ב׳ י״ח – פסוק כ״ז)
- "האי מאן דפגע בהו בנשים כשפניות נימא הכי: חרי חמימי בדיקולא בזייא לפומייכו נשי דחרשייא" (בבלי, מסכת פסחים – דף ק״י, עמוד א׳)
[מי שפגש בהן בנשים כשפניות יאמר כך: צואה חמה בסלים קרועים לפיכן נשות הכשפים.]
- שפת דיבור גרוע, רע, נתעב.
-
- אל תהיה חרא, בוא שחק אתי בשש בש.
- איזה חרא של יום היה לי היום, חבל שקמתי מהמיטה.
- שפת דיבור מילת אכזבה או כעס.
-
- איזה חרא, שכחתי את הארנק בבית!
- חרא, שכחתי איפה החניתי את המכונית.
- המילה מופיעה בתנך שלוש פעמים ובצורת הכתיב בלבד – פעמיים המילה מוחלפת במילה צואה, ופעם אחת מוחלף הצירוף "חרי יונים" ב"דביונים". השימוש בעברית חדשה מושפע מן הערבית הישראלית המדוברת: חַ'רָא (השווה ערבית ספרותית: خُرْء (חֻ'רְא), "צואה", خَرِئَ (חַ'רִאַ) "הפריש צואה").
- המלה מאויתת לעתים (באופן שגוי) כ"חרה".
מילים נרדפות [עריכה]
