חק

ערך זה עוסק בחוק, כלל המונהג בקבוצה. לערך העוסק בראשי התיבות ח"ק, ראו ח"ק.

חֹק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חוק
הגייה*	khok
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ק־ק
דרך תצורה
נטיות	ר' חֻקִים, חוקים

1. אמירה, בכתב או בדיבור, המחייבת קבוצה מוגדרת או את הציבור כולו לנהוג על פיה; גבול המותר.

   • בכנסת נחקק לאחרונה חוק חדש.
   • "וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ" (בראשית מז, כו)
   • "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ח)

2. כלל החוקים (1).

   • אני אזרח שומר חוק.
   • "יִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (יהושע כד, כה)

3. עממי או מדעי דרך קבועה של משהו.

   • "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" (משלי ל, ח)
   • חוקי הפיזיקה הניוטונית לא התאימו לתורת היחסות של אינשטיין.
   • על־פי חוק החילוף לא ישתנה הסכום אם משנים את סדר המחוברים.
   • לדרבי חוקים משלו.

גיזרון

1. מהשורש ח־ק־ק: בעבר נחקקו החוקים באבן כדי שיישמרו לאורך זמן.

מובאות נוספות

1

• "כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי ה'" (ויקרא ו, יא)
• "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ישעיהו ה, יד)

2

• "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז, י)

צירופים

• חוק בל יעבור
• חוק ברזל
• חוק מרפי
• לחם חוקו
• שומר חוק

תרגום

• אנגלית: law‏‏‏‏‏, rule‏‏‏‏‏

ראו גם

• חוק השבות
• חוק יסוד
• חוקה
• כלל
• משפט