חצר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָצֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חצר
הגייה* khatser
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה[1]
שורש ח־צ־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ חֲצֵרוֹת או חֲצֵרִים[2]; חֲצַר־, ר׳ חַצְרוֹת־ או חַצְרֵי־
חצר ארמון
  1. לשון המקרא שטח פתוח, מתוחם או מגודר הסמוך לבית.
  2. בהשאלה מן (1): הקבוצה הסובבת את השליט או הדמות הדומיננטית.

גיזרון[עריכה]

  • אוגריתית חצר 𐎈𐎑𐎗 . ארמית חַטְּרָא‎ . ערבית حِظَار (حَصَرَ) פרושו להקיף או לצוּר. מכאן נגזר שמה של חצור המקראית.
  • משמעות (2) שייכת לרובד העברית החדשה.[דרוש מקור]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  •   מין המילה במקרא הוא גם זכר וגם נקבה. למשל ”אֶל חֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית“ (יחזקאל ח, פסוק טז) לעומת ”וַיְבִיאֵנִי אֶל חָצֵר הַפְּנִימִי“ (יחזקאל מ, פסוק כח).
    בספר שמות מופיע אפילו ”אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ“ (שמות לה, פסוק יז). "עמודיו" - לשון זכר ו"אדניה" לשון נקבה. ורש"י מעיר על הפסוק: "את עמודיו ואת אדניה - הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה וכן דברים הרבה" (כלומר, תופעה זו נמצאת גם במילים אחרות במקרא). בפירוש אבן עזרא על פסוק זה ניתנת דוגמה אחרת לתופעה: "כמו ”וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא)".
  • כיום המילה נהוגה רק בנקבה.[דרוש מקור]
  •   באתר האקדמיה ללשון העברית מצוינת המילה "חצר" ברשימת מילים בעלות שתי צורות רבים, שנוצר ביניהן הבדל משמעות:
    "בכמה שמות נוצר בידול משמעות בין שתי צורות הרבים. למשל:.. חָצֵר: צורת הרבים הרגילה היא חֲצֵרוֹת, ואילו הצורה חֲצֵרִים היא מונח משפטי לציון שטח אדמה עם כל מה שעליו".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חצר


חִצֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חצר
שורש וגזרה ח־צ־ר
בניין פִּעֵל
  1. ניגן על חצוצרה.
    • ”...הַכֹּהֲנִים מחצצרים בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן.“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כד)
    • ”וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל-אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיהוָה...“ (דברי הימים ב׳ ה, פסוק יג)
    • ”...לְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים נֶגְדָּם וְכָל-יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים.“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק ו)
    • ”וְכָל-הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת מחצצרים הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעֹלָה.“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק כח)

גיזרון[עריכה]

  • גזירת פועל מן חצוצרה. המופיעה אך ורק בדברי הימים; וכמעט בכל הפעמים הכתיב הוא מחצצרים והקרי הוא מַחְצְרִים.
  • לעתים נהגה בשיכול עיצורים: חִצְרֵץ, לשבירת הדגש החזק שב־צ'.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]