חפרפרת
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חֲפַרְפֶּרֶת
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חפרפרת |
| הגייה* | khafarperet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־פ־ר א |
| דרך תצורה | משקל קְטַלְטֶלֶת |
| נטיות | ר' חֲפַרְפָּרוֹת; חֲפַרְפֶּרֶת־, ר' חֲפַרְפְּרוֹת־ |
- יונק אוכל חרקים ממשפחת החפרפרתיים. שמו המדעי: Talpa. לחפרפרות פרווה עבה ועיניים קטנות שראייתן קלושה, והן מבלות את רוב חייהן במחילות תת־קרקעיות שהן חופרות בעצמן.
-
- "פה נטמן הממזר כחפרפרת במחילת עפר!" ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
- "ואנשים כנמלים יחטטו בבטן האדמה ויחפרו בעומק מחלת עפר ותעלה. – 'מה הדבר אשר אתם עושׂים, חפרפרות בעלי שתים!?' – תעלה אנחנו חופרים [...]" ("מתנובת שדי", י"ל גורדון)
-
- עממי מין יונק (Spalax ehrenbergi) מסדרת המכרסמים, אופיני למזרח התיכון. עיור לחלוטין, חי במחילות שהוא חופר באדמה, מרים תלוליות עפר אופיניות וניזון משרשי הצמחים. במיון המדעי בעברית נקבע שמו חֹלד.
-
- בחוץ ניגפו רגליו בתלולית של חפרפרת שעשתה בגינתו את מעשיה החתרניים. (רומן רוסי, מאיר שלו).
- שמה בין תילי חפרפרת / אלף רקפות כל אחד ספר. (הטיול הקטן, נעמי שמר).
-
- בהשאלה מרגל המושתל בקרב ארגון או גוף במטרה לרכוש את אמון החברים בו וכך להשיג מהם מידע סודי.
-
- אלי כהן נחשב לחפרפרת המוצלחת ביותר שישראל השתילה במדינת־אויב.
- המדינה כולה רעשה לאחר חשיפת החפרפרת בשורות המוסד.
-
[עריכה] גיזרון
- בספר ישעיהו מצוי הפסוק הבא: "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים" (ישעיהו ב, כ). קשה ליישב את הביטוי "לחפור פרות" עם הפשט של הפסוק, ופרשנים רבים פירשו את הביטוי כאילו היה תיבה אחת: "לחפרפרות", כלומר: הפסוק מדבר על צלמי חפרפרות ועטלפים. לפי פירושים אלה, המילה "לחפרפרות" באה מהשורש ח־פ־ר, כלומר: חיות החופרות (ועיינו עוד בסעיף "פרשנים מפרשים"). במגילות הגנוזות התיבה מופיעה כ"לחפרפרים" (במילה אחת); מי שחי באירופה הכיר את החפרפרת האירופית וכך הוולגטה תרגמו talpas, וכך גם רש"י, ראה להלן. המיון המדעי בעברית אימץ את הזהוי הזה. תרגומים עתיקים אחרים פירשו את הביטוי אחרת. חפרפרות אינן מצויות בארץ־ישראל, ולכן גם אם יש לקרוא את הביטוי כמילה אחת, הוא מתייחס כפי הנראה לחולד ולא לחיה המזוהה עם החפרפרת כיום.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- רש"י: "לחפור פירות - צלמי עבודה זרה בדמות חפרפרות, מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ"ש בלע"ז."
- מצודת ציון: "לחפר פרות - פתרונו כמו מלה אחת והוא מלשון חפירה ונכפלה העי"ן והלמ"ד הפעל, לומר: בחפירות עמוקות, כמו אדמדם שפירוש אדום ביותר וכן ירקרק והדומות."
- מצודת דוד: "לחפור פרות - מוסב על מלת ישליך, לומר: האלילים ישליך אל החפירות העמוקות."
- קאסוטו: "לחפר פרות - כאילו מלה אחת, לחפרפרות, בעלי חיים הנקראים כן משום שהם חופרים באדמה."
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הידעת?
- יש נטייה להתבלבל בין חיה זו לבין החולד, אך מדובר בחיות שונות: החפרפרת מסוגלת לראות וניזונה מחרקים, ואילו החולד עיוור וניזון מצמחים (ולכן מזיק לגידולים חקלאיים). כמו־כן החולד מצוי בארץ־ישראל והחפרפרת איננה.
