חס ושלום
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חָס וְשָׁלוֹם
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חס ושלום |
| הגייה* | khas veshalom |
| חלק דיבר | צירוף תואר הפועל |
| מין | |
| שורש | ח־ו־ס, ש־ל־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- ביטוי המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.
-
- "- ובכן אין לעשות כלום, אברמזון?
- חס ושלום, זלמנ'קה, חס ושלום!" ("מסביב לנקודה", יוסף חיים ברנר) - "אמר ר' אלעזר בי ר' אבינה [...] ע"י שנתעצל משה במילה ביקש המלאך להורגו הה"ד [...] א"ר יוסי חס ושלום לא נתעצל משה במילה" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף יב, פרק ב, הלכה ג, גמרא ט)
- "מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר לו שמא חס ושלום אין להם תקנה" (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נג, גמרא ב)
- "- ובכן אין לעשות כלום, אברמזון?
-
[עריכה] ראו גם
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| שׁ־ל־ם | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | שָׁלֵם | שָׁלֵם | יִשְׁלַם | שְׁלַם | לִשְׁלֹם |
| נִפְעַל | נִשְׁלַם | נִשְׁלָם | יִשָּׁלֵם | הִשָּׁלֵם | לְהִשָּׁלֵם |
| הִפְעִיל | הִשְׁלִים | מַשְׁלִים | יַשְׁלִים | הַשְׁלֵם | לְהַשְׁלִים |
| הֻפְעַל | הֻשְׁלַם | מֻשְׁלָם | יֻשְׁלַם | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | שִׁלֵּם | מְשַׁלֵּם | יְשַׁלֵּם | שַׁלֵּם | לְשַׁלֵּם |
| פֻּעַל | שֻׁלַּם | מְשֻׁלָּם | יְשֻׁלַּם | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִשְׁתַּלֵּם | מִשְׁתַּלֵּם | יִשְׁתַּלֵּם | הִשְׁתַּלֵּם | לְהִשְׁתַּלֵּם |
[עריכה] גיזרון
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.