חס ושלום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] חָס וְשָׁלוֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חס ושלום
הגייה* khas veshalom
חלק דיבר צירוף תואר הפועל
מין
שורש ח־ו־ס, ש־ל־ם
דרך תצורה
נטיות
  1. ביטוי המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.
    • "- ובכן אין לעשות כלום, אברמזון?
      - חס ושלום, זלמנ'קה, חס ושלום!" ("מסביב לנקודה", יוסף חיים ברנר)
    • "אמר ר' אלעזר בי ר' אבינה [...] ע"י שנתעצל משה במילה ביקש המלאך להורגו הה"ד [...] א"ר יוסי חס ושלום לא נתעצל משה במילה" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף יב, פרק ב, הלכה ג, גמרא ט)
    • "מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר לו שמא חס ושלום אין להם תקנה" (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נג, גמרא ב)

[עריכה] ראו גם