חנכה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף חנוכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חֲנֻכָּה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנוכה
הגייה* khanuka
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־נ־ך
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר' חֲנֻכּוֹת; חֲנֻכַּת־, ר' חֲנֻכּוֹת־
טקס חנוכת גן משחקים בארצות הברית
  1. הכרזה במעמד חגיגי על פתיחתו או השמשתו של בניין, מקום וכדומה. באופן סמלי החנוכה נעשית לפעמים בגזירת סרט. [1]
    • נכחתי בטקס חנוכת מסילת הרכבת החדשה.
    • הוזמנו לחנוכת הבית של שכנינו.
    • "ויכל אלהים את כל מלאכתו אשר עשה, וישב על כסאו, לחוג חג חנוכת שמים וארץ" ("מעשה בראשית", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
    • "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר ז, יא)

מובאות נוספות[עריכה]

  • "וכשנגמר הבנין ועמד על תלו, הקדיש ר' נחמן'קה הראשון את שארית החומר לבדק־בית ולהסקה לעניים, ובשביל בעלי־הבתים עשׂה 'חנוכת הבית'" ("ברכת הגומל", יצחק לייבוש פרץ)
  • "שבתי חשבתי אולי סעודה של מצוָה הם סועדים, סעודת סיום מקרא או משנה או גמרא, סעודת הבאת ספר תורה חדש להיכל, סעודת חנוכת בית המדרש או בית הכנסת" ("שני ימים ולילה אחד בבית מלון אורחים", יהודה לייב גורדון)
  • "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל, א)
  • "וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת" (נחמיה יב, כז)
  • "והלא עד מלאת שנים עשר יום לא נגמרה חנכת המזבח" (במדבר רבה, פרשה י"ד, סימן י"ב)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערת שימוש[עריכה]

באמצעי התקשורת משתמשים לעתים במילה "השקה" כמילה נרדפת לחנכה במובן זה לתיאור האירוע (למשל "השקת מבנה או מקום"), אף על פי שהשקה, למרות הדימיון הרב שבין שני האירועים, איננה הכרזה חגיגית על פתיחה מבנה או מקום חדש.


השורש חנכ

חֲנֻכָּה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנוכה
הגייה* khanuka
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־נ־ך
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות
ציור מהמאה השמונה עשרה המתאר את חג החנוכה
  1. חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו, לזכר ניצחונם של החשמונאים את היוונים בשנת 165 לפני הספירה וחנוכתו (ראו לעיל) של בית המקדש. בחג נהוג להדליק חנוכייה, לאכול סופגניות ולביבות וכן לשחק בסביבון.
    • בחנוכה הקודם לא יצא לי לאכול סופגניות, בחנוכה הזה אני מתכוון להתפטם כמו שצריך.
    • ההכנות לקראת חנוכה החלו זמן רב לפני החג.
    • תלמידי מערכת החינוך זוכים לחופשת חנוכה ארוכה.
    • "ולא היה שמן זית בעזרה רק ליום אחד, ויתן ה' בו ברכה, והיה הולך ודולק שמונה ימים. הלא המה ימי חנוכה ליהודים!" ("מימי בית שני", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
    • "מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים" (משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד')

גיזרון[עריכה]

  1. התפתחות מושאלת מחֲנֻכָּה לזכר חנוכת המזבח, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, כמתואר בספר מקבים א'. ישנם מדרשים לפיהם מקור השם בתאריך בו נסתימה מלחמת החשמונאים נגד היוונים: חָנוּ כ"ה, אך הם בגדר אטימולוגיה עממית.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "עכשיו אורח יקר אתה לי, מזומן אצלי לשחוק קרטיסים ולסעודה של חנוכה עם שאר חברינו הנכבדים" ("מאי חנוכה", מנדלי מוכר ספרים)
  • "בכלל היא שרויה ברוגז במשך כל ימי חנוכה" ("מתוך כעס", יהודה שטיינברג)
  • "הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור" (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ו', משנה ו')
  • "תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב')
  • "ורמינהי: אוכלין בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ג, עמוד א')
  • "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע" (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ד')

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חנוכה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנוכה


השורש חנך