חוף
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חוף |
| הגייה* |
khof |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־ו־ף |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' חוֹפִים; חוֹף־, ר' חוֹפֵי־ |
- שפה של מקווה מים טבעי גדול, גדה של נחל או נהר.
-
- "חוֹפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעֲגוּעִים לְנַחַל שֶׁאָהַב. יֵשׁ בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁלָּנוּ נַחֲלֵי אַכְזָב; רָאִיתִי פַּעַם חוֹף שֶׁעֲזָבוֹ הַנַּחַל וּשְׁכֵחוֹ, וְהוּא נִשְׁאַר עִם לֵב שָׁבוּר שֶׁל אֲבָנִים וְחוֹל." ("חופים הם לפעמים", נתן יונתן)
- "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן" (בראשית מט – פסוק יג)
- מקבילה בערבית: حَافَة (חָאפַה), "שָׂפָה".
[עריכה] מידע נוסף
- יש המבטאים את צורת הרבים "חֻפִּים" או "חֹפִּים", בדגש, במקום הצורה התקנית "חוֹפִים". ככל הנראה מקור השגיאה הוא גזירה מהריבוי "תֻּפִּים". אולם שָׁם השורש הוא ת־פ־ף, והדגש בא לפצות על חסרון האות פ'.
[עריכה] קישורים חיצוניים