זק
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
זק |
| הגייה* |
zek |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ז־ק־ק ב |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' זִקִּים |
- כֶּבֶל המשמש להגבלת תנועתו של אדם או של חפץ.
-
- "כְּרַעַשׁ שַׁרְשְרוֹת־כְּבָלִים וּצְלִיל טַבְּעוֹת־זִקִּים" ("משיח", דוד פרישמן)
- "גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים" (נחום ג, י)
- "ואותה שעה עשה צדקה שהיה מקנא להקב"ה א"נ שהיה מתיר את ירמיה מן הזיקים כדכתיב התם" (תוספות מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד ב')
- ניצוץ, זיק.
-
- "וְיָרֹה תִּירֶה זִקִּים, כַּבַּרְזֶל הַזֶּה, בְּהַכּוֹת בּוֹ הַפַּטִּישׁ" ("אשת הפראים והאישה נצורת הלב", תרגומו של אורי ניסן גנסין לשיר של שארל בודלר)
- "אמר ריב"ל שתי לילות ויום אחד מי היה מאיר לו הקב"ה בזיקים וברקים" (ויקרא רבה, פרשה כ"א, סימן ג')
- "ואם אסורים בזיקים שנאסרו מלהקריב דבר הנעשה באש ואין זיקים אלא אש" (במדבר רבה, פרשה ו', סימן ב')
- "עד שלא בא אברהם אבינו כביכול היה המקום דן את העולם באכזריות, חטאו אנשי דור המבול הציפן כזיקים על פני המים" (ילקוט שמעוני, פרשת האזינו, רמז תתקמ"ב)
- מאכדית: sinqu (כבל).
- המילה התגלגלה אל השפה העברית מן המקרא, שם היא מופיעה פעם אחת בלבד: "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת" (משלי כו, יח).
פרשנים מפרשים [עריכה]
- כבל:
- מצודת ציון: "זקים - ענין שלשלאות".
- רד"ק: "זקים הם שלשלאות והם רתוקות".
- רש"י: "זיקים - שלשלאות".
- ניצוץ:
- אבן עזרא: "היורה זיקים כלומר משליך ניצוצו'".
- מצודת דוד: "זקים - ניצוצים של אש הנכבים טרם יבואו אל מי שזרקם ולא יזיקו אותו".
- מצודת ציון: "זקים - ניצוצות".
- רלב"ג: "זקים - זיקי אש".
- רש"י: "מל' [מלשון] זקוקים דינור".
מובאות נוספות [עריכה]
- "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל" (תהלים קמט, ח)
- "וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי" (איוב לו, ח)
- "ואם אסורים בזיקים שנאסרו מלהקריב דבר הנעשה באש ואין זיקים אלא אש" (במדבר רבה, פרשה ו', סימן ב')
- " לאחר ימים נתפס רוצח אחר, אמר השלטון ינתן עם חברו בזיקים" (ילקוט שמעוני, פרשת כי־תצא, רמז תתקל"ח)
מילים נרדפות [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]