התודה

הִתְוַדָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	התוודה
שורש וגזרה	י־ד־י/ה א, גזרת נפ"יו וגזרת נל"י/ה.
בניין	הִתְפַּעֵל

1. (על-) סיפר על אודות דבר מה שהסתיר עד אותו הזמן.

   • ”וְהָיָה כִי־יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה; וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ.“ (ויקרא ה, פסוק ה)
   • ”וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל...“ (דניאל ט, פסוק כ)
   • ”וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל־חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם.“ (נחמיה ט, פסוק ב)
   • ”לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, הָא אִם אֲכָלוֹ בַאֲנִינָה אֵינוֹ יָכֹל לְהִתְוַדּוֹת.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ה, משנה יב)
   • התוודיתי בפני הכומר על חטאיי, והוא אמר שעשרים "אווה מריה" יכפרו עליהם.

צירופים

• אודה ואתוודה

מילים נרדפות

• הודה

תרגום

• אנגלית: confess‏‏‏‏
• ערבית: اعترف‏‏‏‏

ראו גם

• פרק מלבו