התאוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הִתְאַוָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התאווה
שורש וגזרה א־ו־ה, גזרת נל"י/ה
בניין התפעל


  1. חָשַׁק בְּכָל מְאוֹדוֹ, חָפֵץ בְּחָזְקָה רַבָּה.
    • "הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה: לָמָּה-זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" (עמוס ה׳פסוק י״ח)
    • "וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר" (שמואל ב׳ כ״גפסוק ט״ו)
    • "ומה אם הדם שנפשו של אדם חתה ממנו, הפורש ממנו מקבל שכר-גזל ועריות שנפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת מכות, פרק ג', ט"ז)
  2. לשון המקרא שָׂם גְּבוּל, הִתְוָה גָּדֵר וּמַחֲסוֹם.[1]
    • "וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה" (במדבר ל״דפסוק י׳)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. המשמעות השנייה מצויה פעם אחת במקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש הגורסים כי פועל זה מן השורש תו"ה הוא, ולשונו מלשון תוואי, וצורה זו בטעות הכותב יסודה והצורה הייתה אמורה להיות: וְהִתְוִיתֶם.