מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְאַוָּה [ עריכה ]
חָשַׁק בְּכָל מְאוֹדוֹ, חָפֵץ בְּחָזְקָה רַבָּה.
”וַיִּתְאַוֶּה דָוִד, וַיֹּאמַר; מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבֹּאר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר?“ (שמואל ב׳ כג , פסוק טו )
”הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה, לָמָּה־זֶּה לָכֶם; יוֹם יְהוָה הוּא חֹשֶׁךְ, וְלֹא אוֹר.“ (עמוס ה , פסוק יח )
”אַל־תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו; וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.“ (משלי כג , פסוק ג )
לשון המקרא שָׂם גְּבוּל, הִתְוָה גָּדֵר וּמַחֲסוֹם.[1]
”וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה“ (במדבר לד , פסוק י )
מן המקרא. המשמעות השנייה מצויה פעם אחת במקרא. השורש א־ו־י/ה מצוי גם בערבית (ء و ي ) במשמעות 'ביקש מקלט'. השווה: ”כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן;אִוָּהּ , לְמוֹשָׁב לוֹ.“ (תהלים קלב , פסוק יג ) . בלשונות דרום ערב מילה זו משמשת במשמעות 'חזר'; בסורית ובארמית -אַוָונָה, בהוראת 'אכסניה' [2] .
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ויש הגורסים כי פועל זה מן השורש ת־ו־י/ה הוא, ולשונו מלשון תוואי, וצורה זו בטעות הכותב יסודה והצורה הייתה אמורה להיות: וְהִתְוִיתֶם.
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88