הסעיר
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
הסיבה לכך: עיצוב. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
הִסְעִיר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הסעיר |
| שורש וגזרה | ס־ע־ר גזרת השלמים |
| בניין | הִפְעִיל |
- גרם להתרגשות עזה.
- העיתון "חרות", "[בתחרות הצניחה צנחני ישראל הסעירו ליבות יהודי רוסיה]". עיתונות יהודית היסטורית, 16/08/1956
- המפגש בין שני האחים שלא נפגשו 60 שנה - הסעיר את רוחם.
- ”קרה זה רק הפעם
זה לא קרה לי מעולם
היה לרגע טעם
הסעיר בי את הדם“ (קרה זה רק הפעם
, מאת אברהם ברושי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- גרם לרוגז וכעס רב.
- העיתון "חרות", "בעיית השילומים מגרמניה הסעירה את הציבוריות היהודית כפי שלא עשתה כך כל בעיה אחרת במשך הדור האחרון". עיתונות יהודית היסטורית, 07/01/1952
- הידיעה שהחיילים נפלו בקרב בגלל העדר ציוד לחימה מתאים - הסעירה את בני־המשפחות.
- ”וקול מתתיהו, מסעיר ומרתיח,
יקרא לנקמה ואש־מרד יפיח,
נישא על מרחב השדות כסערה,
כרעם על הר־הלבנון יתרוצץ:
"מי לאדוני – אליי!"
ויהי רעם זה לבשורה:
עוד מעט – סערת־מכבים תתפרץ!“ (לפני הסערה, מאת שמעון שמואל פרוג, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- השורש ס־ע־ר מקורו במילה האכדית ŠARU שפירושה רוח חזקה. [1]
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: הסעיר |
סימוכין
[עריכה]- ↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קריית ספר בע"מ, 1989