הסכין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִסְכִּין[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הסכין
שורש וגזרה ס־כ־ן ב, גזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. התרגל אל דבר מה, נעשה מקובל או מוסכם עליו, נעשה לו כמנהג.
    • לאחר צעידה של שעות אחדות התחוור לי כי לא אגיע אל מקום ישוב בטרם תיפול חשכה, ואט־אט הסכנתי עם הרעיון שאת הלילה הזה איאלץ לעשות תחת כיפת השמים זרועת הכוכבים.
    • "רק מלמדנו לבדו, שהובא מן העירה, לא יכול בשום פנים להסכין עמו, כמו שלא הסכין גם עם הכלב הקשור בחצרנו לשלשלת. שניהם היו עליו תמיד כחדשים והטילו עליו אימה יתרה" ("החצוצרה נתיבשה", חיים נחמן ביאליק)
    • ”וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל-בִּלְעָם: הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר-רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר, לֹא“ (במדבר כב, פסוק ל)

גיזרון[עריכה]

  • ממקור מערב-שמי בהגיית: סַכּנֻ (sakānu) בהוראת לדאוג ל-, לספק ל- [1], השוו: סכן.

מילים נרדפות[עריכה]

מובאות נוספות[עריכה]

  • ”אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה (תהלים קלט, פסוק ג) ביאור: לימדת והרגלת אותי בדרכי.
  • הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְׁלָם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה“ (איוב כב, פסוק כא) ביאור: למד את דרכיו (של ה') והתרגל אליו והשלם עמו, וחיה אתו בשלום.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש סכן ב

השורש ס־כ־ן ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־כ־ן ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָכַן סוֹכֵן יִסְכֹּן סְכֹן לִסְכֹּן
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִסְכִּין מַסְכִּין יַסְכִּין הַסְכֵּן לְהַסְכִּין
הֻפְעַל הוסכן מוסכן יוסכן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

סימוכין[עריכה]

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago ;1984 "sakānu" , page - 69