הלביש

הִלְבִּישׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הִלְבִּישׁ
שורש וגזרה	ל־ב־ש, גזרת השלמים
בניין	הִפְעִיל

1. עטף בבגדים את העירום:

   • ”וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם.“ (בראשית ג, פסוק כא)
   • ”וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו.“ (בראשית כז, פסוק טז)
   • ”וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשֻׁם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם...“ (דברי הימים ב׳ כח, פסוק טו)
   • ”עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי, וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשֹׂכְכֵנִי.“ (איוב י, פסוק יא)
   • "אחרי לא מעט שנים שבהן הלבישה שחקנים החליטה ים ברוסילובסקי ללמוד משחק בעצמה ונרשמה לבית צבי." (אתר אינטרנט )

2. [בהפשטה] מיזג תכונות ומאפיינים, יצק עולם תוכן אחד לתוך משנהו תוך שמירה על גרעין עצמיותו של האחרון:

   • "בִּי הַזְּמָן חִצֵּי נְדוֹד שָׁלַח [...] הִלְבִּישׁ יְמֵי הַשַּׁחֲרוּת שַׁחְרוּת." (יצחק אבן עזרא, שיר פולמוס)
   • "מִי הִלְבִּישׁ אֶת־מִצְחֵךְ תַּעֲצוּמוֹת וָעֹז?" (חיים נחמן ביאליק, הצור והגל)
   • "כמעט שאין לך צורה מצורות שהספרות נכתבת בהן, שלא הלביש בה את ילדי רוחו." (ישראל כהן, יעקב פיכמן)
   • "וכדרכו, לא הלביש את דבריו מחלצות [...] אלא הגיד את כל אשר עם לבו, דברים עירומים, פשוטים, ברורים, חדים, בלי שום הרכנה לכאן ולכאן" (דוד בן גוריון, במדרון)
   • הדיון היה אמור להיות ענייני וקצר, אך הלבשנו עליו את כל המחלוקות הישנות בינינו.

3. [בהשאלה ובסלנג] טפל, האשים או ייחס שלא כדין:

   • "התובע ניסה 'להלביש' את נפילתו על פגיעת הרכב בכדי להקים לו עילה לפיצוי" (פסק-דין )
   • "אני לא מאמין ברישום הזה [...] הלבישו לי תיק." (פסק-דין )

גיזרון

• ראו: לָבַשׁ.

צירופים

• מלביש (מקצוע)
• מלביש ערומים
• הלביש מעות בסחורה
• הלביש תיק
• הלביש סטירה

מילים נרדפות

• כיסה (1)
• עטף (1)
• טָפַל (3)
• האשים (3)
• העליל (3)

ניגודים

• הפשיט (1) (2)
• ערטל (1) (2)
• חשף (1) (2)

תרגום

אנגלית: dress‏‏‏‏ (1) (2), clothe‏‏‏‏ (1) (2)