הוריש
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הוֹרִישׁ [עריכה]
- לשון המקרא גָּרַם שֶׁיִּסְתַּלֵּק, גֵּרַשׁ.
-
- "זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס" (שופטים א׳ – פסוק ל׳)
- "כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ..." (שמות ל״ד – פסוק כ״ד)
- "וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א׳ כ״א – פסוק כ״ו)
- "וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל..." (שופטים י״א – פסוק כ״ג)
- מָסַר בִּירֻשָּׁה.
-
- [ביולוגיה] הֶעֱבִיר בַּגֶּנִים.
-
- אבי הוריש לי את צבע עיניי.
מילים נרדפות [עריכה]
השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים [עריכה]
| י־ר־ש |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָרַשׁ |
יוֹרֵשׁ |
יִירַשׁ |
רַשׁ או רֵשׁ |
לָרֶשֶׁת |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
יִוָּרֵשׁ |
הִוָּרֵשׁ |
לְהִוָּרֵשׁ |
| הִפְעִיל |
הוֹרִישׁ |
מוֹרִישׁ |
יוֹרִישׁ |
הוֹרֵשׁ |
לְהוֹרִישׁ |
| הֻפְעַל |
הוּרַש |
מוּרַש |
יוּרַש |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |