הונה

הוֹנָה[עריכה]

לשון המקרא נָהַג במרמה כְּלַפֵּי-.
- ”וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם-לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ“ (ויקרא יט, פסוק לג)
- ”וְלֹא יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת עַמִּי, וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית-יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם“ (יחזקאל מה, פסוק ח)
- "אסור למוכר או לקונה להונות את חברו..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות מכירה, פרק א')
לשון המקרא (נדיר) גָּרַם שֶׁיִּתְרַחֵק, גֵּרַשׁ.
- ”וְלֹא יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם, לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם...“ (יחזקאל מו, פסוק יח)
ציער בדברים.
- לא תונו איש את עמיתו אבל אם הונך אתה מונהו.

השורש י־נ־ה הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נפ"יו וגם לגזרת נל"י/ה.