הובאה
הוֹבָאָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הובאה |
| הגייה* | Hova'a |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ב־א |
| דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ הוֹבָאוֹת; הוֹבָאַת־ |
- לשון חז"ל נדיר הֲבָאָה.
- "מצות שחיטה מוליך ומביא הוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך כשרה ובלבד שיהא בסכין כדי הולכה והובאה" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת חולין, פרק א')