מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הבין
שורש וגזרה ב־י־ן
בניין הִפְעִיל
קלט משמעות של דבר. תפס בשכלו .
”הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם הֲלוֹא הֲבִינֹתֶם מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ.“ (ישעיהו מ , פסוק כא ) ”הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה; וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב.“ (משלי ח , פסוק ה ) ”יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל-חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע...“ (דניאל א , פסוק ד ) ”וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי-עוֹד חָזוֹן לַיָּמִים.“ (דניאל י , פסוק יד ) ”והצדיק הבין את הרמז, ולא הלך עוד אל בית-המדרש ויצא תיכף ומיד בגולה.“ (בין שני הרים יצחק ליבוש פרץ , בפרויקט בן יהודה ) רק חלק מן התלמידים הבינו את כללי הדקדוק שהמורה לימדה היום בשיעור. גזירה לאחור מן הצורה יָבִין , אשר הייתה במקורה צורת עתיד בבניין קל. דבר זה קרה במספר פעלים מגזרת ע"ו. מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
הבנה
השורש בין
השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ב־י־ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
בָּן
בָּן
יָבִין
בִּין
לָבִין
נִפְעַל
נָבוֹן
נָבוֹן
יִבּוֹן
הִבּוֹן
לְהִבּוֹן
הִפְעִיל
הֵבִין
מֵבִין
יָבִין
הָבֵן
לְהָבִין
הֻפְעַל
הוּבַן
מוּבָן
יוּבַן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
בּוֹנֵן
מְבוֹנֵן
יְבוֹנֵן
בּוֹנֵן
לְבוֹנֵן
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְבּוֹנֵן
מִתְבּוֹנֵן
יִתְבּוֹנֵן
הִתְבּוֹנֵן
לְהִתְבּוֹנֵן
בצורת הֶעבר של בניין קל , מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט , פסוק ב ) . אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'... כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי
ערך בוויקיפדיה: הבנה