מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דֵּרָאוֹן[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דראון
|
הגייה* |
dera'on
|
חלק דיבר |
שם עצם מופשט
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ר־א
|
דרך תצורה |
משקל קִטָּלוֹן
|
נטיות |
ר': דִּרְאוֹנוֹת, נ"י: דִּרְאוֹן, נ"ר: דִּרְאוֹנוֹת-, כ': דִּרְאוֹנִי, דִּרְאוֹנוֹ, דִּרְאוֹנָן; דִּרְאוֹנוֹתֵינוּ, דִּרְאוֹנוֹתַי, דִּרְאוֹנוֹתֵיהֶם[1]
|
- בוז, מיאוס.
- ”וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר“ (ישעיהו סו, פסוק כד)
- "כל גאה וְגָאוֹן/ ורוע מַשָּׁאוֹן/ דחה דחו לְדֵרָאוֹן..." רב סעדיה גאון, "אשא משלי", שער א"ה, בית י'
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
מילים נרדפות[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ האות הגרונית, היא האות הראשונה בשורש, גורמת לתשלום דגש רק בצורת היחיד נפרד, ביתר הנטיות בא תחת הצירה חיריק כתנועה קצרה לפני תנועה סגורה.