דמשק

דַּמֶּשֶׂק[עריכה]

לשון המקרא עיר הבירה של סוריה.
- ”וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיּשַׁע יְהוָה אֶת-דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ.“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ו)
- ”הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק יב)
- ”וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן.“ (יחזקאל מז, פסוק יז)
- ”צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק.“ (שיר השירים ז, פסוק ה)

מלפנים נכתב שם העיר בצורה: דמשק, כך גם במכתבי עמרנה, פנמו,ועד בואך למאה החמישית לפנה"ס במכתבי-ארשם. אולם בספרות המקראית המאוחרת, במגילות קומראן, בספרות חז"ל, ובסורית נכתב: ”דַּרְמֶשֶׂק“ (דברי הימים א׳ יח, פסוק ו), נטייה לשונית-צורנית שכזו מוסברת בחדירה וכיבוש של להג ארמי לתוככי האליטה הכותבת בישראל החושף את החולשה התרבותית אליה נקלעה צמרת הכהונה וההנהגה הישראלית בשליש האחרון של תקופת בית שני.